הרשימה השלמה של עשי ואל תעשי, כשאת באה לנחם הורים אבלים
מאת נטלי הימלריך { תרגמתי וגם קצת הוספתי}
מה להגיד?
אין הרבה מה לאמר נוכח כזה אסון. אנשים חשים צורך לאמר משהו, אבל למעשה המילים אינן חשובות כל כך כמו עצם הנוכחות.
גם ההורים לא יודעים איך לנהוג בנסיבות כל כך כואבות ואין הם מצפים לדבר מה מסויים, אך (לרוב) הם זקוקים להרבה יחס מהקרובים להם.
אם רוצים בכל זאת לאמר משהו, אפשר לאמר
בדבריך, זיכרי:
שאלי שאלות
שאלי איך היא מרגישה, ומה היא עושה. אל תאמרי "זה חייב להיות קשה" או "את בטח מרגישה כל כך נורא". שאלת אותה? תקשיבי. תשתדלי להמנע מלתת לה מילים
היי עדינה כשאת שואלת, זו לא חקירה 🙂
הצעות לשאלות:
- איך את מתמודדת?
- איך את מרגישה?
- איך את מרגישה פיסית?
- איזה עזרה את צריכה? (את יכולה לתת דוגמאות)
אני כל כך מצטערת
זהו המשפט הפשוט והמתאים ביותר. כשאת חשה שין לך מילים את עשויה להתפתות למלא את השתיקה בקלישאות. אל תתפתי. תגידי "אני כל כך מצטערת".
הראי שאכפת לך
אמרי, וכתבי
הציעו עזרה בעבודות הבית או בשמירה על הילדים האחרים.
התקשרי הרבה
אנשים באבל סובלים מעיייפות שלעיתים מקשה על מפגשים ארוכים, אבל הם זקוקים לחברה. אל תעלבי אם תדחי, הציעי שוב ושוב את חברתך. את יכולה גם לעודד חברים אחרים ליצור קשר עם ההורים.
קבלי אותה
נוכח האסון, האישה אינה כבר מי שהיתה לפני האסון (לעיתים גם בן הזוג). וכדי שהיא תוכל לקבל את האישה שהיא נהיתה, היא זקוקה לכך שמכריה ירצו לפגוש בה.
לא מצופה ממך להפיג כאב ועצב, לכן עדיף להימנע מעצות או להשתמש בהומור. קבל אותה כמו שהיא.
כבדי את המרחב שלה ואת אמונותיה
נסי להימנע מכל אמירה מסוג "זה היה אמור להיות ככה" או "אלוהים נתן אלוהים לקח". את לא יכולה לדעת במה היא מאמינה ואיך היא מתמודדת עם האמונה שלה נוכח המשבר.
הכירי בתינוק/ת שנפטרה
אולי את חוששת לדבר על התינוק/ת שמת/ה יעלה כאב בהורים. האמיני שהזכרת התינוק מכבדת את זכרו. וגם מסייעת להורים להתאבל כי הופכת את האובדן לממשי יותר.
דברי עם ההורים על התינוק. חשוב לדבר על התינוק כעל אדם. התענייני אם כנתה אותו/ה בשם, ואם תרצה שתדעי מהו. אם ידוע לך שם התינוק/ת – כני אותה/ו בשמה/ו. בדקי האם ירצו להראות לך תמונות של התינוק.
רוב ההורים רוצים וצריכים לדבר על התינוק/ת שלהם ועל החלומות והתקוות שטוו סביבו/ה.
הכירי בכך שזה לא משהו שמתגברים עליו
אבל קשה מאוד להבין לפני שחווים אותו. כדי להבין את יכולה לתאר לעצמך איך הרגישה האם כשהיא התבשרה על אובדן ההריון, ואיך היא הרגישה בלידה, או כשהיא נפרדה מהתינוק/ת שלה. אלו לא דברים שניתן להתגבר עליהם. האם תלמד לחיות עם זה, ועם זה שכל מיני דברים ישמשו כטריגרים, ובאופן לא צפוי יחזירו אותה אל הכאב.
טקט וכבוד
- יש מקום לשתף מה קורה בחייך. כמובן בקצרה ולראות האם היא מעוניינת לפתח את הנושא
- יש להתייחס למידע בדבר נשים בהריון ונשים שילדו או עומדות ללדת בזהירות רבה.
- בתחילת האבל אין לכפות על ההורים השכולים מפגש עם ילדייך, בקרי אותם בלעדיהם.
מגע פיזי
יש א/נשים שבמצבים רגישים מעדיפים שלא יגעו בהם – אבל אפשר להציע חיבוק
להביא
- ספר – לרשימת ספרים רלוונטיים
- עציץ
- הזמנה לארוחה במסעדה
- שובר לטיפול לגוף (ואטסו, שיאצו..) או כל פינוק שהיא מרגישה שהיא יכולה לקבל
- תרומה לזכר התינוק/ת
- תכשיט זכרון – ישנם לינקים כאן
תהיי שם. לא רק מיד אחרי האסון, אלא גם בחודשים ובשנים שיבואו. לכי לצידה כשהיא עוברת את התהליך של ההחלמה מהשבר. שבי לצידה בשעות הקשות. אין זה נכון שבשעת מצוקה אנשים צריכים "ספייס". אם היא מבקשת זאת, כבדי את הצורך שלה להיות לבדה, אחרת, היי איתה
רשמי אצלך את התאריכים, כדי שהיא לא תצטרך לזכור לבדה
מה לא להגיד
אמירות מסויימות, גם אם נאמרות מתוך הכוונות הטובות ביותר, יכולות להתפרש ע"י ההורים כהפחתה בערך אובדנם וכהתכחשות לקיומו של התינוק שנפטר, ועלולים להכאיב להם מאוד.
זמן
- "הזמן מרפא את כל הפצעים"
- "זה ישתפר עם זמן"
- "השנה הראשונה היא הקשה ביותר"
- "תמיד תוכלו להביא לעולם תינוק אחר"
גורל
כל הצעה על איפה התינוק עכשיו או מה גורלו צריך או לא צריך להיות הם ניחושים או הנחות פרועים. לכל אמא או אבא אין מקום טוב יותר עבור הילד/ה שלהם מאשר בזרועותיהם עכשיו ולנצח.
- הוא נמצא במקום טוב יותר.
- היא לא הייתה אמורה לסבול יותר.
- הכל לטובה.
- התינוק בטח היה פגוע מאוד
- עדיף שזה קרה עכשיו מאשר לאחר X זמן (ימים, שבועות, חודשים, שנים).
אני יודעת מה את מרגישה
להימנע מהנחה שאתה יודע איך ההורה האבל מרגיש. אתה לא יכול לדעת את זה. דברים אלה פוגעים כמו סכין. אין שום דבר שמשתווה לאבל של הורים.
- אני יודעת איך את מרגישה.
- זה חייב להיות קשה.
- את בטח מרגישה נורא!
אמונות ורוחניות
אל תשתפו את האמונות שלך גם אם אתה חושב שאתה בצעת אותה הדת או התרגול רוחני. ההורים האבלים עשויים שלא להיות מקום למרגיש אותו הדבר על דתם או רוחניות בעקבות האובדן. שמור אמונות הדתיות שלך, רעיונות רוחניים, או אידיאולוגיות לעצמך.
- אלוהים זקוק למלאך מיוחד.
- זאת היתה תכניתו של אלוהים.
- אלוהים נתן, אלוהים לקח
- היא עשתה את התיקון שלה
- היא נשמה גבוהה
- היא עשתה את מה שהיא באה לכאן כדי לעשות וזה היה הזמן שלה ללכת.
איך להתאבל
הצעות כיצד להתאבל מבוססות על ההנחה שאת יודעת טוב יותר כיצד להתמודד עם השכול מההורים. גם אם איבדת ילד בעצמך, זכרי כי כל שכול מבוסס על סיפורם האישי, המשמעויות, ואמונות שיש להם.
- תרימי את עצמך
- תסיחי את דעתך
- את צריכה לחזור לעבוד/לשגרה/לעצמך
- את צריכה … (ואחריו כל הצעה).
השוואות
כל טראומה צריכה להיות מכובדת בייחודיותה. אובדן של כל ההורה צריך להישמע כסיפור משלו ועם מלוא תשומת לב. אין שום דבר שמשתווה לאובדן של ילד. אין להביא סיפורים על אובדנים אחרים. ביחוד לא כדי להעביר מסר שיש אנשים שאבדו יותר.
קלישאות
אל תאמרי כלום, או אמרי "שאין לך מילים" במקום האמרות הנדושות:
- החיים ממשיכים.
- זה יהיה בסדר.
- יש סיבה לכל דבר.
- הכל לטובה
את צריכה…
אזכור של מה שהם צריכים להיות שמחים על, חושבים על, או לעשות הם מיותרים.
- יש לך שני ילדים בבית.
- לפחות היה לך את הילד שלך ל x שנים.
פרשנויות
פרשנות מוגזמת, שמנסה לתת סיבות לבלתי ניתן להסבר לא מועילות. כל הורה חווה לכל הורה אבל יש לופ מחשבתי על מדוע?, אל תוסיפי את המחשבות שלך.
- אולי זה היה בגלל … (מילוי בסיבות שלך).
תני לי לתקן אותך
נא לא לנסות לתקן, או להציע הצעות על מה לעשות. רק ההורה המתאבל יודע מה זה אומר לאבד ילד ומה הוא רוצה או לא רוצה לעשות או להיות בזמן המסוים הזה במסע האבל שלו.
- את צריכה לשמור על עצמך עסוקה
- להסיח את דעתך!
- את צריכה קצת זמן לעצמך.
ממליצה בחום גם לקרוא את הפוסט של ורד שביט, שמדריך באופן כללי איך להתייחס לאבלים
וגם על פוסט בבלוג 'אמא לאחת וחצי' בנושא – כאן
31 ביולי 2016 at 16:58
חשוב כל כך.
כתבתי בבלוג האישי שלי מדריך, מה להגיד – ובעיקר מה לא להגיד – לא/נשים אבלים/ות.
אוסיף משם לינק לפה, ואם תמצאי לנכון, את מוזמנת גם להוסיף מכאן לינק לשם: http://bit.ly/2aGn1qX.
אהבתיאהבתי
8 באוגוסט 2016 at 11:53
תודה ורד, מאוד התרגשתי לראות את תגובתך – אני עוקבת אחרי הבלוג שלך, והעשיה שלך בכלל, ומאוד מעריכה אותה. בוודאי שאוסיף פה את הלינק. ואולי עוד נתראה בקפה 🙂
אהבתיאהבתי