אותם כמה ימי אשפוז עבור כל מי שחוותה לידה שקטה הם ימים שנשארים לעד. כי מעבר לטראומה, הם הימים היחידים שלנו עם הילד/ה שלנו. לא יבואו עוד זכרונות. אלו ימים כל כך חשובים, והפער בין סיוע של הצוות הרפואי לבין פגיעה שלו – הרבה פעמים צובע את האסון בצבעים חזקים. רק בשנים האחרונות מתחיל בארץ שיח על הנושא. הרבה אנחנו מדברות על זה בקבוצות הפרטיות שלנו אבל דבר מזה לא עובר לצוות, וזה חבל. כי הרבה מהפגיעות הן לא מכוונות, ונובעות מחוסר ידע וחוסר אונים. פה אני מציעה מקום להקשבה. אליו יכולים להכנס אנשי צוות רפואי שירצו לשמוע אותך. אתכן. בואי להשמיע את קולך, הוא חשוב.

מציעה לך, אשה יקרה, מקום לכתוב לצוות הרפואי: המיילדות, האחיות, הרופאות והרופאים וכל מי שטיפל בך במהלך שהותך בבית החולים – כל דבר – מה שהיה לך נכון ומתאים, ומה שלא. מה שפגע ומה שניחם. אם יש ציטוטים קשים של דברים שנאמרו אתן מוזמנות לצטט, הציטוטים הם עדות לכך שמה שנאמר לנו אז נשאר איתנו לעד, והם יהוו דוגמא חיה וממחישה – אך בבקשה הימנעו מפרטים מזהים של אנשי צוות, המטרה היא לעזור לצוות הרפואי להכיר את הצרכים שלנו. את דברייך כתבי בתגובות, כדאי לציין שבוע הריון בו היתה הלידה

מציעה לך, אשת/איש צוות רפואי, להכיר את הצרכים של נשים שעוברות לידה שקטה דרך המילים שלהן

 

מודעות פרסומת