אם את עומדת לפני לידה שקטה או נמצאת במהלכה – אני מצטערת כל כך על האובדן שלך.

מומלץ שתקראי בעמוד זה את פרק ההחלטות, הנוגע ללידה. בסיומו יש פרק הנוגע ליום המחרת ללידה. הייתי ממליצה שאת החלק הזה תשאירי ליום שאחרי  כדי שאוכל ללוות אותך גם שם.

פה זה גם מקום בשבילי לאמר תודה למיילדות הנפלאות שהיו לי בלידה: לשרה ולנטע מבית חולים מעייני ישועה. הייתי כל כך מבולבלת מכאב והן היו המלאכיות שלי, חמות ונדיבות. לעולם לא אשכח את מה שעשיתן בשבילי.

את הולכת לעבור ימים קשים, בהם תזדקקי לתמיכה של האנשים הקרובים אליך. מרביתם לא ידעו איך להתייחס אליך, בעיקר אם לא עברו אובדן על בשרם. כדי שתוכלי לקבל כמה שיותר תמיכה, אני ממליצה:

1. להגיד להם איך היית רוצה שיתמכו בך. האם את מעוניינת לדבר על מה שאת עוברת או מעדיפה שיעזרו לך לא לחשוב על זה? האם היית רוצה שיעשו למענך משהו? שיסדרו דברים בבית? יטפלו בבירוקרטיה? יכינו לך אוכל? הם לבטח ישמחו לעשות כל מה שרק תרצי, הם רק לא יודעים מה..
2. תני להם לקרוא את המדריך לעזרה להורים האבלים. זה יתן להם קווים כללים  באופן ההתייחסות אליך (ואל בן זוגך) וגם יכיר להם את האתר שבו יוכלו להבין יותר מה את עוברת אם יחפצו בכך
3. לתת להם לשוחח עם נציגים בעמותה "נרות של תקווה" כדי להבין יותר מה תעברו כמשפחה – יש להם קו טלפוני. ניתן להשתמש גם בפורום אובדן הריון תמיכה, שכבר אינו פעיל אבל נשאר כמאגר של מידע, והיה הפורום הראשי בעבר.
4. תני לבן זוגך לקרוא את המדריך לבני הזוג (רלוונטי החלק הראשון שלו) וגם את המדריך הזה, למעשה, שניהם חשובים עבור שניכם.

החלטות שתדרשי לקבל

במהלך ההריון התכוננת לקראת משהו שונה לגמרי, ובטח כבר החלטת המון החלטות בינך ובין עצמך על איך תלדי ואיך תגדלי את תינוקך, אבל עכשיו, משקרה הדבר, את נדרשת לקבל החלטות מסוג שונה לחלוטין, שמעולם לא תארת לעצמך שתצטרכי. ההחלטות שתחליטי היום ובימים הקרובים יהוו את השלד של ההחלמה שלך מהאסון למשך שנים, אז קחי את הזמן לבחון כל החלטה.

משהבנת שהריונך יסתיים באופן לא צפוי, סביר שאת בהלם. אל תחליטי לבד – שתפי אחרים בהחלטות שלך ובמניעים להחלטות. מומלץ לשתף גם חברה או בת משפחה שאת סומכת עליה ולא רק את בן הזוג. לפעמים החלטות שמתקבלות בשעת משבר אינן דומות להחלטות שהייתם מקבלים במחשבה צלולה.

לידה או גרידה מאוחרת?

אם הריונך הסתיים ועדיין לא עברת את שבוע 24 ניצבת בפניך האפשרות לבצע גרידה. בשבועות מתקדמים יש רק מספר בתי חולים שמבצעים גרידות מאוחרות (קפלן, אסף הרופא). אלו שיקולים שכדאי לך לשקול בבחירתך

בעד גרידה מאוחרת

• התהליך פיסית קל בהרבה לאם
• לחלק מהנשים התהליך יהיה גם קל יותר רגשית

בעד לידה שקטה

• לא צריך להמתין, ניתן לבצע בכל מועד. גרידות מאוחרות נעשות במספר מצומצם של בתי חולים ולכן מבקשים לעיתים מנשים לעשות באופן מיידי זריקה להמתת העובר/ית, ולחכות כשבוע שבועיים עד לביצוע הגרידה.
• מאפשרת להורים להיפרד מהעובר/ית שלהם בסיום הלידה. הפרידה כוללת את תהליך הלידה, שלהבדיל מגרידה, הוא תהליך בו אינך מורדמת/מטושטשת. יש נשים שעבורן דווקא התהליך הכואב של הפרידה אפשר לתהליך האבל להיות קל יותר.
• ישנם פחות סיכונים בריאותיים לאם

איפה ללדת?

אם יש באפשרותך לבחור בין מספר בתי חולים. תוכלי לבדוק במי מהם תוכלי לקבל אחרי הלידה חדר פרטי ולא להיות בכלל במחלקת יולדות.

בתי חולים עם התארגנות מיוחדת ללידות שקטות:

• תל השומר – הסב את חדרי הלידה הטבעית לחדרי לידה ללידות שקטות
• הדסה עין כרם – מיילדות עם התכוונות מיוחדת ללידות שקטות, בינהן מלכה נוקריאן, שפעילה כבר שנים בתחום. שומרים ליולדות מזכרות מהתינוק (מצלמים כל תינוק)

לידה שקטה אינה מתאימה להיות לידת בית בשל הסיכונים הכרוכים בה.

איך ללדת?

בדקי עם עצמך האם את רוצה ללדת מוקדם ככל האפשר, או שאת מעוניינת לדחות ביום-יומיים את הלידה כדי להתארגן אליה נפשית ופרקטית, ואז התייעצי עם הצוות הרפואי לגבי החלטתך (אם את סובלת מרעלת הריון, או אם זו הפסקת הריון יזומה, לדוגמא, הדבר אינו אפשרי).

לידה שקטה יכולה להתבצע:

• באופן טבעי – ללא זירוז
• עם זירוז
• ניתוח קיסרי

לידה וגינאלית

לידה ויגנאלית מומלצת (על פני לידה קיסרית) גם מבחינה פיסית, וגם מבחינה נפשית:

פיסית : עדיין קיסרי הוא ניתוח ויתכנו סיבוכים לא צפויים. וישנם גם סיבוכים צפויים – משך החלמה יותר ארוך מהלידה, שיקום יותר ארוך של שרירי הבטן, כאבים באיזור המנותח, לעיתים פגיעה במערכת העיכול, זיהומים  והדבקויות ברקמות סביב הרחם, וגם – נשים שעברו ניתוח קיסרי צריכות לחכות כשנה עד כניסה להריון נוסף, ויש אפשרויות מוגבלות לזירוז הלידה מחשש לקרע ברחם, וכמו כן מספר הלידות העתידיות מוגבל.

נפשית : תהליך הלידה הטבעי מאפשר לרוב מעבר משלב בו את מצויה בהלם נוכח ההודעה הבלתי נתפסת, אל  השלב בו את מתאבלת על האובדן.

לידה ללא זירוז

יכולה להתקיים רק כאשר הגוף מיצר צירים. ניתן לנסות לעורר צירים באופן טבעי אם את מעוניינת בלידה ללא זירוז תרופתי. זה רלוונטי רק אם הלידה מתקיימת בסוף ההריון.

לידה עם זירוז

יש בתי חולים שהזירוז יתחיל עם בלון ויש שלא. לרוב, במידה ואין פתיחה יוחדר בלון לצוואר הרחם שלך, כדי לצור פתיחה מינימלית להשראת לידה. אם יש פתיחה מעטה ניתן להתחיל לקחת ציטוטק (מיזופרוסטול), ליצירת התכווצויות ברחם ולריכוך צוואר הרחם. כאשר הפתיחה תגיע ל2.5-3, תוכלי לעבור לחדר לידה. כאשר הלידה היא בשבוע מוקדם הרופאים מעדיפים שהלידה תתרחש במחלקה (נשים) ולא בחדר לידה. לרוב המשמעות היא שלא ניתן לקבל אפידורל. אז יינתנו לך משכחי כאבים קלים יותר. נשים ממליצות להתעקש על אפידוראל, כי גם אם מדובר בטרימסטר שני, עדיין הכאב רב. באם הצירים לא חזקים ינתן לך פיטוצין. (במקרה של ניתוחים קיסריים קודמים יש העדפה לא לתת פיטוצין כדי להימנע מקרע ברחם, ועדיף לחכות כמה שניתן להתפתחות צירים באופן טבעי).

אם הלידה התבצעה בשבועות מוקדמים תועברי לאחר הלידה לגרידה כדי לוודא שלא נשארו שאריות של שיליה בתוך הרחם.

התקדמות התהליך שונה בין אישה לרעותה, כמו בלידה רגילה, ויכולה לקחת בין מספר שעות למספר ימים.

ניתן להיעזר בדולה שמלווה לידות שקטות – לרשימת דולות {אם את דולה ומעוניינת להתווסף לרשימה, אנא כתבי לי }

יתכן ובאופן לא מודע, תפעלי לעצירת הלידה מתוך קושי להיפרד. כדי להקל על עצמך שוחחי על כך עם חברה, מילדת או בן זוגך.

לידה היא תהליך קשה במיוחד כאשר בסופו ישנה פרידה כל כך כואבת. לפעמים נשים יבקשו לעבור את הלידה באופן כמה שפחות מודע (טשטוש), אך מחקרים הראו שיש חשיבות לנוכחות הרגשית, כמה שהיא בלתי נסבלת, בתהליך למען התחלת הריפוי שלך .

ניתוח קיסרי

מומלץ רק אם יש סכנה לאם מלידה וגינלית או שיש סיכוי כלשהו להציל את העובר/ית (פירוט מדוע ראי בסעיף לידה וגינלית).

מומלץ שתקראי עצות שנתנו נשים לטיפול בגוף אחרי הניתוח

 

הפסקת הריון יזומה

לפני סיום ההיריון נפגשים עם ועדה. הועדה מורכבת ממזכירה, עובדת סוציאלית ורופא/ה. מציגים את הניירת והועדה מודיעה על התשובה תוך כדי השיחה.

אם עברת את שבוע 24, אישור הפסקת ההיריון דורש התכנות של ועדת-על אשר מורכבת מחמישה אנשים (חובה שתהיה אישה אחת).

לעיתים התשובה מגיעה בפקס. אם אין לך בביתך פקס תוכלי להעזר בשירות פקס ברשת (כגון  freefax.co.il)

החל משבוע 22 הלידה תתבצע לאחר שתוזרק לעובר/למי השפיר זריקה אשר תעצור את ליבו. – דיאקסין למי שפיר / אשלגן

חשוב – בית חולים בני ציון (חיפה) – מאפשר לבצע את ההזרקה בהרדמה. נשים רבות ממליצות על כך.

פרטים של משרד הבריאות על הפסקת הריון

 

איך להיפרד?

הנטיה הטבעית (במיוחד אם אין לך ניסיון עם אובדן) היא להניח שכדי שהאובדן יכאיב פחות, עדיף לא 'לשקוע' בו, ואף להעלים אותו. כלומר, לא לחשוב על התינוק/ת, לא לקרוא לו/ה בשם, לא לגעת בבטן, לא לרצות להיפרד.. אבל, ובצער רב אני אומרת זאת, כדי שתוכלי להחלים מהאובדן, את תכאבי. וכדי לכאוב, את צריכה מזכרות, כי הזכרונות הם "כלי העבודה" של האבל והזכרונות שלך מהתינוק/ת כל כך מעטים. אז למרות שכל כך, כל כך, כל כך כואב, את יכולה לבקש ממי שאיתך, שיצלם אותך, כואבת כך, עדיין נושאת את ילד(ת)ך. כל דבר שיהיה לך, יהפוך אחר כך, לכל כך יקר ערך עבורך, כי זה הזמן היקר שהיה לך עם ילד(ת)ך.

אני ילדתי את ילדי, כיממה לאחר שהתבשרתי שהוא נפטר, עם הבשורה – ויתרתי על עולם שלם ולא יכולתי לתפוס שיש משמעות לדברים פעוטים כמו למקסם את השהות עם גופו של ילדי לאחר הלידה. לא יכולתי לתפוס שהמזכרות ממנו יהיו הדבר הכי יקר עבורי, כי לא יכולתי להבין מה יהיה אחרי שאעזוב את בית החולים. עכשיו, חמישה חודשים אחרי, אני כל כך מתחרטת על כך. ובשבילך – הייתי מציעה שאפילו תעשי זאת בלי חשק, בלי להבין מדוע, כדי שתהיה לך האפשרות..

החלטה חשובה נוספת היא מי נפרד מהתינוק. האם תרצי שרק את ובן זוגך תפרדו ממנו או שגם בני משפחה נוספים. יש פער עצום בהיכרות עם התינוקת – בינך ובין שאר העולם, שלא נשא אותה בבטנו. לפעמים פרידה של בני המשפחה מהתינוק (יכולים רק לראות או גם להחזיק או כל מה שמתאים לך ולהם), יכולה לעזור להם להבין את האובדן שלך כי התינוק יהפוך ליותר ממשי עבורם.

לראות או לא לראות?

ההחלטה לראות את התינוק יכולה להיות קשה לעיתים. אולי את חושבת שמראה התינוק/ת יגרום לך להיקשר אליו/ה יותר, ויקשה עלייך להחלים מהאסון. אולי את חוששת ממראה התינוק/ת, אם הלידה היא בשבוע מוקדם או שהיא/וא סובל ממום פיסי. או שאת חוששת מלראות גוף לאחר המוות. יתכן גם שחששך אינו מובן לך אך תחושת הבטן אומרת לך שעדיף לך לא לראותה/ו.

עצתי שלי, ושל אמהות רבות, תראי אותה/ו. זה קשה אבל זה לא משאיר איזה סימן שאלה ענקי בחיים. כשתחשבי עליו/ה יהיו לה/ו פנים, ולא תצטרכי לשאול את עצמך שנים על גבי שנים איך נראתה.

אם את חוששת מהמראה, בקשי מהמיילדת שתכין אותך  לרוב הדמיון שלנו קשה יותר מהמציאות

תוכלי גם להסתכל בתמונות של עוברים אחרי לידה שנשים שעברו לידה שקטה תרמו לאתר – כאן (התמונות לא קלות לצפיה)

להחזיק או לא להחזיק?

אם החלטת לראות את התינוקת, את יכולה לבחור האם לגעת בה ובאיזה אופן. מחקר שבדק לאחרונה את ההשפעות של פרידה תוך ראית התינוק והחזקתו מצא כי גם כאשר הפרידה לוותה בקושי רגשי רב, הנשים בדיאבד חשו שהפרידה היתה חשובה מאוד

לצלם או לא?

בחלק מחדרי הלידה יש מצלמה מיוחדת למטרה זו. בה נשמרות התמונות ותוכלי לקבלן גם לאחר זמן רב. אם אין שירות שכזה, אנא שקלי בחיוב צילום אפילו באמצעות הטלפון. תמונת תינוקך תקל עלייך את מלאכת הזכרון, ותוכלי לראותה רק כאשר תרצי.

מזכרות נוספות?

• קווצת שיער -בעיתי מבחינת ההלכה היהודית. אבל לחילוניות שבינינו, זאת מזכרת מאוד קרובה ומיוחדת
• טביעת כף יד או כף רגל – תוכלי אחר כך גם להזמין לך תכשיט עם טביעות היד/הרגל, היחודיות לתינוק שלך
• צמיד בית החולים
• נתונים על גובהו ומשקלו של התינוק

לטפל בתינוק

אולי זה יראה לך מוזר, אבל יש גם אפשרות שתוכלי לרחוץ את תינוקך (בעזרת המיילדת), ולהלביש אותו/ה בבגד שתביאי ותוכלי לקחת אחר כך כמזכרת. או שתוכלי לשיר או לספר סיפור לתינוקך או כל דבר שתרצי – התייעצי האם אפשרי

 

אל תמהרי להיפרד, קחי את הזמן הנחוץ לך

החלטות שניתן לדחות ליום שאחרי :

מה לעשות עם החלב? 

החלטות שניתן לדחות גם כמה ימים :

איך לספר לקרובים?

איך לספר לילדים?

לשלוח לנתיחה?

איך לקבור?

האם לעשות טקס בלוויה, האם לעשות שבעה?

 

היום שאחרי

מכתב מאם לאם (לחצי לקריאה)