חיפוש

לידה שקטה

אתר התמיכה והליווי של אובדן הריון ושל לידה שקטה

קטגוריה

מחשבות

על האהבה של אם שאבדה את ילדה

"אהבתה של האם השכולה היא עוצמה שיש להבינה. עצמה כה חזקה ששום דבר לא יכול לעמוד בפניה. לא זמן ולא המוות יכולים לשנותה. לא צער ולא כאב יכולים לכלותה. האהבה הזו – זו האהבה שיש בלבנו. היכן שיקירנו לא שרדו. זו האהבה שממלאת את החלל שבלבנו ושבחיינו, איפה שהיו יקירנו. האהבה שומרת מקום מקודש המוקדש רק להם. והיא קיימת רק בגלל שהם חיו. והיא נשארת למרות שהם עזבו.. זו לא תיאוריה ולא סיפור – זו האמת לאמיתה."

תורגם מתוך:  הטקסט בסרטון באנגלית

 

 

 

מודעות פרסומת

כשמישהו שאתה אוהב מת, זה לא "בסדר". זה נורא.

נכתב ע"י שרה טוטל-סינגר ופורסם כאן. תורגם על ידי (אם יש אי דיוקים, תקנו אותי 🙂 )

 

 

מתי אמא שלך נפטרה? "מישהו שואל אותי על כוס משקה.

"לפני 10 שנים – בינואר זה יהיה 11 "

"אני מצטער."

 

"לא, זה בסדר" אני מתחילה לומר, כדי להחליק את הקצוות של הרגע המביך בו אמך המתה פתאום מצטרפת לחגיגה, כדי להרגיע את החבר שלי שזה בסדר, באמת, זה בסדר …

משום שאם לא חווית אובדן, את מצפה שיהיה ציר זמן: מהנשימה האחרונה, לקבורה לשבעה, לשלושים, לשנת האבל, ל"זה בסדר" ובסוף ל"המשכתי הלאה".

אבל זה בולשיט

כי הגעגוע אליה אף פעם לא חולף

הוא משתנה, ואת חיה עם זה, אבל זה אף פעם לא בסדר. להמשיך לקרוא "כשמישהו שאתה אוהב מת, זה לא "בסדר". זה נורא."

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: