חיפוש

לידה שקטה

אתר התמיכה והליווי של אובדן הריון ושל לידה שקטה

תגית

אבל

אמהות כותבות לאמהות על אובדן הריון

(art by Mary Ann Reilly, source)

"הנה, מילותיי, מניסיוני, מלימודיי, מתוכי.
לא לפחד מדיכאון, דיכאון היא רק מילה.
להתחבר לרגשותייך, לאבלך, לתאומייך,
לאפשר, להיות.
אובדן הוא הגעה לתהום, אל תפחדי ממנה,
היא מפחידה בעיקר מרחוק, נתפסת
כחשוכה, קרה, פעורה, נמוכה.
כשמגיעים אליה, לתחתית, רואים שיש מיטה, עם שמיכת פוך רכה חמה ומלטפת ,
כנסי אליה, התעטפי.
באותה תהום ארורה נמצא בור הכאב,
את יכולה לאמר וצעוק שם את כאבך,
עד תום.
זה תפקידו, מתמלא בכאב ומרוקן את כאבך.
ובאותה תהום יש שקט, חיבור לעצמך, לאני האמיתי שלך.
שם, אף אחד לא ישאל מדוע את בוכה, או עצובה,
מה? עדיין את מתאבלת? לא עבר?
ואף חברה בתהום האובדן, לא תאמר לך שזה לטובה, או שאלו לא היו ילדים אמיתיים, או שיבואו אחרים.
כאן, בתהום האובדן יקבלו אותך איך שאת: עם הרחם המדממת, הנפש הקרועה, העניים הנפוחות.
כאן זה מנוחה.
הרשי לעצמך, לנוח, לבכות, להתאבל,
לצערי אין תרופות סבתא. פשוט לא נמצאה אחת שכזאת.
יש רק דבק, שם בתהום, שעוזר להדביק את הרסיסים.

כיצד לעלות מהתהום ( הנוחה והחמימה?)
להיות מוקפת בתמיכה, כאן זה בהחלט מקום נהדר .
אם תרגישי שאת זקוקה לתמיכה נפשית, עשי זאת.
לעשות דברים שעושים לך טוב, גם אם זה לבכות תחת השמיכה,
לשמוע מוסיקה, לכתוב.
בעיקר לאפשר לעצמך, לקבל את עצמך.
עם כל האכזבה והכעס הבלתי נמנעים."

ענת פש, פורסם בפורום אובדן הריון – תמיכה בתפוז. להמשיך לקרוא "אמהות כותבות לאמהות על אובדן הריון"

איך לספר לילדים?

כיצד לספר לילדות על אובדן ההריון/מות התינוק/ת

*ההנחיות נכתבו בלשון נקבה וזכר לסירוגין

לאופן בו מספרים לילדות על מות התינוק/ת יש השפעה רבה על יכולתן להתאבל ולעבד את האובדן. מומלץ להתייעץ עם אשת/איש מקצוע אשר יתייחס לאובדן הספציפי ביחס לילדה הספיציפית.

מובן שתרצי/ה להגן על ילדיך מאירוע כל כך כואב. אבל אל תמעיט/י ביכולת של ילדייך לקבל את מה שקרה – לילדים יש יכולת מדהימה, אפילו גבוהה מזו של מבוגרים, לקבל דברים כפי שהם. לערב אותם (כמובן בהתאמה לגילם ויכולתם)  בהתמודדות עם האסון שפקד את המשפחה יהיה מפחיד פחות עבורם מאשר להדיר אותם. הם ירוויחו ממעורבות זו את למידה כיצד מתמודדים יחד עם אסון וירוויחו גם את דאגת ותמיכת המשפחה.

 הנחיות כלליות

כאשר קורה אסון במשפחה הילדות והילדים גם כן חווים משבר. אבל זו גם הזדמנות מאוד מיוחדת בחיים ללמד אותם איך מתמודדים עם קושי, כשאתם איתם, מתמודדים יחד כמשפחה. זו התמודדות שהם יקחו אותה הלאה, לכל קושי שיעמוד בפניהם.

במצב זה ילדה זקוקה למידע, כדי לא להיות מבולבלת וכדי לא לפנטז דברים מפחידים, היא זקוקה לאוזן קשבת, לקבלה של רגשותיה. היא צריכה לראות שמבוגרים גם כואבים ועדיין לא מתפרקים מזה, שהאדמה לא נפערת, ושמה שמחזיק חזק זה הקשרים בין בני המשפחה ומערכת הערכים ששומרת על תקווה ואמונה בטוב. להמשיך לקרוא "איך לספר לילדים?"

ספרים מרפאים

הדרכה – לידה שקטה

  • לידה שקטה / רות סקלס שפט, ורדה שטנגר, פיקי רשף – ניתן לרכוש בגרסה המקוונת באתר מנדליי.

ספרים שמספרים את סיפורם האישי של אמהות ואבות שעברו אובדן הריון/תינוק ולידה שקטה

  • להיפרד לפני שמכירים / יעל בשור – ניתן לרכוש דרך הכותבת  besory@gmail.com או בגרסה המקוונת באתר מנדליי.
  • קשר אמיתי / ורד סער – לורד נשארו כמה עותקים והיא מציעה אותן לנשים שעברו לידה שקטה בתמורה לתגובה כתובה על הספר. לפרטים ניתן לפנות ל vtsaar@gmail.com
  • התמודדות עם אובדן תינוק / ימיו לוי – ניתן לרכוש ישירות מההוצאה – הוצאת ראובן מס , ירושלים, 02-6277863

פרוזה שעוסקת באובדן הריון/תינוק

  • אהבה ועוד משימות בלתי אפשריות / איילת ולדמן – גיבורת הסיפור מתמודדת (כמונו, בין שאר הדברים) עם מותה של התינוקת שלה יומיים לאחר לידתה. יצא גם באנגלית תחת השם: Love and other impossible persiuts/Ayelet Waldman   ועובד גם לסרט בשם "האישה האחרת" (the other woman)

ספרות עיונית (עזרה עצמית) – התמודדות עם אובדן

  • חיים לאחר האובדן / בוב דייטס
  • מתחת לגל – דרכים להתמודדות עם השכול / חיה גליק
  • המוות חשוב לחיים : החיים, המוות והחיים שלאחר המוות / דר. אילזבת קובלר – רוס
  • הערבה הבוכייה : מפגשים עם אבל ואובדן / לין חלמיש
  • לאחות את השבר – התקווה לחיים טובים יותר לאחר אבל ואובדן / ג'יימס ואן פרוג
  • אובדן, מאת תמר גרנות, הוצאת משרד הבטחון
  • בלעדייך – השפעות אבדן על ילדים ונוער, הוצאת משרד הבטחון.
  • לקום, נאווה רבינוביץ-זנד, ספריית פועלים, 2007.
  • יש תקווה גם בשכול, צבי גבעולי, כרטא, 2007.

ספרות עיונית (עזרה עצמית) – החלמה ממשבר

  • השמיים שבתוכי – יומנה המפעים של אתי הילסום (1943-1914)
  • כשהדברים מתפרקים / פמה צונדרון

ספרות עיונית (עזרה עצמית) – טראומה והחלמה

  • להעיר את הנמר / פטר לוין
  • ממערבולת הטראומה למערבולת ההחלמה / ג'ינה רוס

ספרות עיונות על אבל ואובדן

ספרים לילדים בנושא אובדן

נתן לראות כאן (בסוף הפוסט) ספרים שמתאימים להקריא לילדים כדי לשוחח איתם על האובדן באופן השלכתי (לילדים קל יותר לדבר על גיבורה בספר מאשר על עצמם, ועדיין ביטוי הרגשות מקבל כך ערוץ)

יונה אובדן הריון.jpg

{צילום מתוך 'אף פעם לא חבקתי יונה' מאת שלומית כהן-אסיף}

שקט, ואז דממה

מאת: רביטל ויטלזון – יעקבס
פורסם בירחון מוצש 23.10.15


את

את ממש לא ראית את זה בא. זה הילד הראשון או אולי בת שלישית.
הריון שחיכית לו, או אולי הריון שהגיע בהפתעה.
ופתאום, משהו עוצר. בבדיקה שגרתית או אולי בדימום מטורף.
הייתה לך תחושה שמשהו לא בסדר, או שאולי בכלל לא היית בכיוון.
זה היה בשבוע 39, או 36, או 26. אבל כבר היה לה שם, או שקנית מצעים. או שלא.
איך זה קרה? הרי עוד הבוקר הרגשת אותו זז. ופתאום זה נגמר.
מחשבות מיותרות פולשות מהמוח ללב, מכסות אותו בשניות בעננים אפורים וכבדים. למה דווקא לי. לנו. אולי זה אני אשמה. היא היתה באחריותי.
האיש שלך לידך. אתם יחד באותו חדר, הוא לא מפסיק ללחוץ לך את היד. אבל אתם בודדים. כל אחד צולל לתהום הפרטית שלו.
להמשיך לקרוא "שקט, ואז דממה"

החודש הראשון אחרי האובדן / שריל סנדברג

שריל סנדברג, מראשי פייסבוק, אבדה את בעלה באופן פתאומי, וכותבת על החודש הראשון לאחר האובדן. {פורסם בפייסבוק ותורגם על ידי}

tuxpi.com.1439108981

היום הוא סוף ה”שלושים” לבעלי האהוב – עבר חודש. על פי היהדות יש להתאבל באופן מוחלט שבעה ימים לאחר קבורת הנפטר – לתקופה זו קוראים 'שבעה'. לאחר השבעה, ניתן לחזור למרבית הפעילויות היומיומיות, אבל סוף השלושים הוא שמסמן את השלמת הלכות האבל על משפחת הנפטר.

חבר ילדות שלי, שהוא עכשיו רב,  אמר לי לאחרונה ששורת התפילת החזקה ביותר עבורו היא: "תן לי לא למות בזמן שאני עדיין חי". לא הייתי מבינה תפילה זו לפני שאיבדתי את דייב. עכשיו אני מבינה.

אני חושבת שכאשר מתרחשת טרגדיה, הוא מציגה בחירה. את יכולה להתמסר לחלל, לריקנות שממלאת את הלב שלך, את הריאות שלך, ושמגבילה את היכולת שלך לחשוב ואפילו לנשום. או שאת יכולה לנסות למצוא משמעות. בשלושים ימים האחרונים, ביליתי הרבה רגעים אבודה באותו החלל. ואני יודעת שהרבה רגעים בעתידי גם כן יבלעו בתוך אותה ריקנות עצומה, אבל כשאני יכולה, אני רוצה לבחור בחיים ובמשמעות. להמשיך לקרוא "החודש הראשון אחרי האובדן / שריל סנדברג"

יצירה של אתר חינמי או בלוג ב־WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: