חיפוש

לידה שקטה

אתר התמיכה והליווי של אובדן הריון ושל לידה שקטה

תגית

להתאבל

ספרים מרפאים

הדרכה – לידה שקטה

  • לידה שקטה / רות סקלס שפט, ורדה שטנגר, פיקי רשף – ניתן לרכוש בגרסה המקוונת באתר מנדליי.

ספרים שמספרים את סיפורם האישי של אמהות ואבות שעברו אובדן הריון/תינוק ולידה שקטה

  • להיפרד לפני שמכירים / יעל בשור – ניתן לרכוש דרך הכותבת  besory@gmail.com או בגרסה המקוונת באתר מנדליי.
  • קשר אמיתי / ורד סער – לורד נשארו כמה עותקים והיא מציעה אותן לנשים שעברו לידה שקטה בתמורה לתגובה כתובה על הספר. לפרטים ניתן לפנות ל vtsaar@gmail.com
  • התמודדות עם אובדן תינוק / ימיו לוי – ניתן לרכוש ישירות מההוצאה – הוצאת ראובן מס , ירושלים, 02-6277863

פרוזה שעוסקת באובדן הריון/תינוק

  • אהבה ועוד משימות בלתי אפשריות / איילת ולדמן – גיבורת הסיפור מתמודדת (כמונו, בין שאר הדברים) עם מותה של התינוקת שלה יומיים לאחר לידתה. יצא גם באנגלית תחת השם: Love and other impossible persiuts/Ayelet Waldman   ועובד גם לסרט בשם "האישה האחרת" (the other woman)

ספרות עיונית (עזרה עצמית) – התמודדות עם אובדן

  • חיים לאחר האובדן / בוב דייטס
  • מתחת לגל – דרכים להתמודדות עם השכול / חיה גליק
  • המוות חשוב לחיים : החיים, המוות והחיים שלאחר המוות / דר. אילזבת קובלר – רוס
  • הערבה הבוכייה : מפגשים עם אבל ואובדן / לין חלמיש
  • לאחות את השבר – התקווה לחיים טובים יותר לאחר אבל ואובדן / ג'יימס ואן פרוג
  • אובדן, מאת תמר גרנות, הוצאת משרד הבטחון
  • בלעדייך – השפעות אבדן על ילדים ונוער, הוצאת משרד הבטחון.
  • לקום, נאווה רבינוביץ-זנד, ספריית פועלים, 2007.
  • יש תקווה גם בשכול, צבי גבעולי, כרטא, 2007.

ספרות עיונית (עזרה עצמית) – החלמה ממשבר

  • השמיים שבתוכי – יומנה המפעים של אתי הילסום (1943-1914)
  • כשהדברים מתפרקים / פמה צונדרון

ספרות עיונית (עזרה עצמית) – טראומה והחלמה

  • להעיר את הנמר / פטר לוין
  • ממערבולת הטראומה למערבולת ההחלמה / ג'ינה רוס

ספרות עיונות על אבל ואובדן

ספרים לילדים בנושא אובדן

נתן לראות כאן (בסוף הפוסט) ספרים שמתאימים להקריא לילדים כדי לשוחח איתם על האובדן באופן השלכתי (לילדים קל יותר לדבר על גיבורה בספר מאשר על עצמם, ועדיין ביטוי הרגשות מקבל כך ערוץ)

יונה אובדן הריון.jpg

{צילום מתוך 'אף פעם לא חבקתי יונה' מאת שלומית כהן-אסיף}

יוגה לאחר לידה שקטה

לאורך החיים יצא שתרגלתי כמה פעמים יוגה. כל פעם כמה חודשים. זה תמיד היה חיבור מאוד חזק עבורי, אבל כל פעם נאלצתי להפסיק, ולא חזרתי. אבל מאז האסון חפשתי באינטנסיביות איפה לעשות יוגה. חפשתי בהתחלה קבוצה לאנשים אחרי אובדן, לבסוף הסתפקתי בקבוצה בלי נשים בהריון. אבל גם את התרגול הזה נאלצתי להפסיק. אבל משהו פנימי הבין שהריפוי יוכל להיעזר רבות בתרגול יוגה.

בקצרה על מה שהבנתי כשניסיתי להבין בדיעבד את הקישור שלי בין האובדן והיוגה:

  • אובדן ילדי הוא טראומה, ואני כמו רבות אחרות סובלת מפוסט טראומה
  • הגוף הוא המיכל של הרגשות שלנו. טראומה מוגדרת כאירוע שאין לנו אפשרות להכיל. אז מה קורה ל'מיכל' נוכח הטראומה?
  • כל טראומה מעוגנת בגוף, ובטח טראומה שעיניינה הוא הגוף
  • היוגה, דרך העבודה הגופנית, מחזקת את היכולת של הנפש להכיל כאב
  • היוגה, דרך עבודה גופנית, מחזירה דיאלוג של אהבה והנאה מהגוף

כך היוגה מחזקת את ה'מיכל' הפגוע להמשיך לקרוא "יוגה לאחר לידה שקטה"

אנדרטה לילדים שלא נולדו

הפסל 'אנדרטה לילדים שלא נולדו' (“Memorial for Unborn Children”) נמצא בסלובקיה.

האמן, Martin Hudáček, יצר את הפסל במהלך לימודי אומנות שלו. באופן מפתיע, האמן טוען שאין לו ניסיון אישי עם אובדן הריון.

IMG_5905

פסלים נוספים של אמהות אבלות:

להמשיך לקרוא "אנדרטה לילדים שלא נולדו"

מה אני צריכה?

  • אני צריכה להגיד את השם שלה בלי להביא את כולם לידי דמעות
  • אני צריכה שהיא תיכלל בספירה של ילדים, נכדים, אחיינים ואחייניות

להמשיך לקרוא "מה אני צריכה?"

אתרי אינטרנט והרצאות מצולמות על אובדן ואבל

אתרים באינטרנט

באנגלית:

White Signs of Grief – נשים מצטלמות עם מסרים לתינוק/ת שלהן

photogrief.com – אתר שיתוף צילומים שנושאם אבל

 

צלמת שצלמה פרויקט מיוחד אחרי אובדן ילדה בסוף ההריון – כאן

להמשיך לקרוא "אתרי אינטרנט והרצאות מצולמות על אובדן ואבל"

מאמרים ברשת

 

האין הבלתי נראה / קרן גדסי

"אימהות חסרה": כינון זהות עצמית בעקבות אובדן היריון או אובדן ילוד / זהר גזית (תיזה)

על החיים ועל המוות / יעל נוי

כוח הסבל / רועי סמנה

כאב נפשי שאינו נגמר: מהי הפרעת האבל המורכב / אלכס אברוטין

יכולתו של האדם לשאת כאב היא הדרך היחידה לצמיחה / גלית גלעד

במקום לקחת אקמול, הגיע הזמן לדבר על הכאב / גבריאל בוקובזה

"לידה שקטה" אינה שקטה, היא דוממת / שירת סרטל-רביב

הרות אסון: הפוסט טראומה המושתקת של נשים שהריונן מסתיים באובדן / נועה לימונה (כתבת השער של מוסף סוף השבוע של הארץ)

החודש הראשון אחרי האובדן / שריל סנדברג

שריל סנדברג, מראשי פייסבוק, אבדה את בעלה באופן פתאומי, וכותבת על החודש הראשון לאחר האובדן. {פורסם בפייסבוק ותורגם על ידי}

tuxpi.com.1439108981

היום הוא סוף ה”שלושים” לבעלי האהוב – עבר חודש. על פי היהדות יש להתאבל באופן מוחלט שבעה ימים לאחר קבורת הנפטר – לתקופה זו קוראים 'שבעה'. לאחר השבעה, ניתן לחזור למרבית הפעילויות היומיומיות, אבל סוף השלושים הוא שמסמן את השלמת הלכות האבל על משפחת הנפטר.

חבר ילדות שלי, שהוא עכשיו רב,  אמר לי לאחרונה ששורת התפילת החזקה ביותר עבורו היא: "תן לי לא למות בזמן שאני עדיין חי". לא הייתי מבינה תפילה זו לפני שאיבדתי את דייב. עכשיו אני מבינה.

אני חושבת שכאשר מתרחשת טרגדיה, הוא מציגה בחירה. את יכולה להתמסר לחלל, לריקנות שממלאת את הלב שלך, את הריאות שלך, ושמגבילה את היכולת שלך לחשוב ואפילו לנשום. או שאת יכולה לנסות למצוא משמעות. בשלושים ימים האחרונים, ביליתי הרבה רגעים אבודה באותו החלל. ואני יודעת שהרבה רגעים בעתידי גם כן יבלעו בתוך אותה ריקנות עצומה, אבל כשאני יכולה, אני רוצה לבחור בחיים ובמשמעות. להמשיך לקרוא "החודש הראשון אחרי האובדן / שריל סנדברג"

אני נורמאלית??!??

זה כואב, לפעמים הכאב עמום, ולפעמים הכאב כל כך חד, שבא לצרוח, לפעמים זה מגיע לידי צרחות ולפעמים ממש לא מרגישים כלום, ואז את מחפשת את הכאב, הוא פתאום מופיע משום מקום דווקא כששומעים איזה שיר, רואים איזה בגד, או שהוא מגיע כל הזמן, כי כל דבר פתאום מזכיר את התינוק. את לא רוצה לשנות כלום – שיישאר בדיוק כמו שהיה כשהוא היה פה איתך או שאת רוצה לשנות הכל – עוברת דירה, עיר, מקום עבודה, משנה את סידור הרהיטים, תספורת, מחליפה שם..  או שאת לא רוצה לצאת מהבית.  כועסת על חברים ומשפחה, לא באה למפגשים, יושבת שעות על המחשב, מדברת בעיקר עם נשים שחוו אובדן שכזה, לא עובדת, עובדת בטירוף, לא אוכלת, אוכלת כל הזמן, לא ישנה, ישנה בלי סוף, שומעת שירים בלופים, לא שמה בכלל מוסיקה, רואה סדרות, לא מצליחה להתרכז בכלום, לא מצליחה לבכות, לא מצליחה לחלום, לא מצליחה לרצות מין, לא מצליחה לאהוב, לא מצליחה לצחוק, לא מצליחה להרות, מסתכלת עוד ועוד על התמונה ששמרת, מצטערת שלא צלמת, הולכת לקבוצת תמיכה, לפסיכולוגית, לעו"סית, לרפלקסולוגית, למטפלת בטראומה , למטפלת בוואטסו, עושה קעקוע, כותבת אתר..

להמשיך לקרוא "אני נורמאלית??!??"

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville של Anders Noren

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: