but-before
האתר הוקם בצער, צער שממלא את גרוני בבוקר עם עזיבת בני הבית לעיסוקיהם וצער על כל מי שתגיע לכאן ולא במקרה. אולי גם היא תשתה קפה ולא תדע למה הטעם של כל דבר השתנה, אולי גם היא תשתה קפה תוך שהיא קוראת סיפורי מקרה על מות תינוקות וכבר but-helpלא את העיתון. אולי בעולם החדש הזה, באבל הטרי – סיפורי מות תינוקות הן הידיעות המשמעותיות, לשאר אין מקום. אז זה העולם שלי – איום כל כך אבל כבר פחות זר, ואני מנסה להתמצא בו ותוך כדי מסכמת כאן את מימצאי, ממש כריסטופר קולומבוסית של הIUFD*  אני..

עבר חודש וקצת מאז.. מיד לאחר שנודע לי על הפסקת הדופק, התחושה היתה דומה למעבר למקום אחר, לימבו לא מוכר, בו אנשים אחרים נראו כמו שבסרטים נראים אנשים מנקודת מבטו של אדם בקומה; יש מרווח כזה, פער אווירי, והדיבור וההקשבה מרוחות עליו, כשברור שיש משהו יותר אמיתי מהמציאות הזאת.  ועם המעבר הזה, משהו הייתי צריכה לבטא, אולי לצעוק? אבל לא ידעתי מה לצעוק, לא היתה לי שום מילה לכאב הזה. מאז בכלל, קשה לי להשתמש במילים: אני בקומה. העולם ממשיך להתנהל אבל אצלי משהו עצר. מת. הזמן אבד, המילים כבר לא מצליחות לייצג, החושים מאוד רפים – הכל התרסק..

אני בתחילתו של תהליך אבל כבר מתקשה מול חוסר הבהירות של העולם החדש הזה. כל דבר צריך לברר, לחפש, לטלפן שוב ושוב, ואז לקבל מידע סותר. וכל שיחת טלפון מתחילה בגמגום – איך אסביר באיזה עניין התקשרתי, עדיין לא התרגלתי למילים, ועדיין לא להלם שמלווה אותן מהצד השני של הקו.. אני מתעדת פה את הממצאים שלי על הארץ החדשה – כדי ללוות אותך שם, שלא כל אחת מאיתנו תידרש לפלס לה דרך. זה הדבר היחיד שמנחם אותי כעת – להיות יחד עם נשים שחוו זאת ובשבילן. ויש לא מעט, כ500 נשים בשנה בארץ עוברות לידה שקטה. בשקט.

האתר הוא סקיצה – לכך שיבוא יום ותהיה דאגה מימסדית לנשים שאיבדו הריון – יהיה פרוטוקול אחיד להתמודדות תומכת של בתי חולים ותהיה רשת תמיכה של המדינה. אני יודעת למה אני הזדקקתי, אבל אשמח לשמוע אם יש דבר מה שאת חיפשת ולא מצאת, או כן מצאת.. וגם לעידכונים תוספות וכל דבר

*IUFD – מות עובר תוך רחמי
הצילומים באתר הם צילומיה של הצלמת המוכשרת דר. מארי-אן ריילי, השימוש פה באישורה

הערה ממאי 2016, ביום הולדת השנה לאתר: באתר הפניה העיקרית היא לנשים, אך כעת אני מבינה שהוא גם עבור בני הזוג (ובנות הזוג) שכאבם אף יותר מושתק ומועלם מכאבן של הנשים שעברו לידה שקטה. בקרוב תופיע התייחסות ספציפית אליכם. עמכם הסליחה שבשנת האבל הראשונה שלי פשוט לא ראיתי.

מודעות פרסומת