לידה שקטה

I carry your heart with me / e. e. cummings

i carry your heart with me (i carry it in
my heart) i am never without it (anywhere
i go you go, my dear; and whatever is done
by only me is your doing, my darling)
i fear
no fate (for you are my fate, my sweet) i want
no world (for beautiful you are my world, my true)
and it’s you are whatever a moon has always meant
and whatever a sun will always sing is you

here is the deepest secret nobody knows
(here is the root of the root and the bud of the bud
and the sky of the sky of a tree called life; which grows
higher than the soul can hope or mind can hide)
and this is the wonder that’s keeping the stars apart

i carry your heart (i carry it in my heart)

ובתרגום עברי

***

The wound is the place
where the Light enters you
– Rumi

***

שיר על נחלים/ רחל שפירא

בביצוע אילנית

מי הנחלים
מקיימים את הזרימה
שנה אחר שנה,
שנה אחר שנה.
הם יצננו
את רגלינו הדולקות,
רגלינו הדולקות
ולא את הנשמה.

כמו על נחלים
זרועותינו משתלבות
וגשר מהוות
לתום ולתקווה.
הכאב הזה,
הכאב המתלווה,
גם הכאב הזה
שייך לאהבה.

אנשים יוצאים
וחושבים להתראות
וזו הכוונה,
וזו הכוונה.
פעם נקיים
כי בפתק שבלב,
בפתק שבלב
הכתובת רשומה.

כמו על נחלים…

***

שלומי קשור בחוט אל שלומך / זלדה

שְׁלוֹמִי קָשׁוּר בְּחוּט אֶל שְׁלוֹמְךָ.
קָשׁוּר בְּחוּט אֶל שְׁלוֹמְךָ.
וְהַחַגִּים הָאֲהוּבִים וּתְקוּפוֹת הַשָּׁנָה הַנִּפְלָאוֹת
עִם אוֹצַר הָרֵיחוֹת, הַפְּרָחִים,
הַפְּרִי, הֶעָלִים וְהָרוּחוֹת,
וְעִם הָעֲרָפֶל וְהַמָּטָר,
הַשֶּׁלֶג הַפִּתְאֹמִי והַטַּל
תְלוּיִים עַל חוּט הַכְּמִיהָה.

אֲנִי וְאַתָּה וְהַשַּׁבָּת.
אֲנִי וְאַתָּה וְחַיֵּינוּ בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם.
אֲנִי וְאַתָּה וְהַשֶּׁקֶר.
וְהַפַּחַד. וְהַקְּרָעִים.
וּבוֹרֵא הַשָּׁמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם חוֹף.

שְׁלוֹמִי קָשׁוּר בְּחוּט אֶל שְׁלוֹמְךָ.
קָשׁוּר בְּחוּט אֶל שְׁלוֹמְךָ.

אֲנִי וְאַתָּה
וְהַחִידָה.
אֲנִי וְאַתָּה
וְהַמָּוֶת.

שְׁלוֹמִי קָשׁוּר בְּחוּט אֶל שְׁלוֹמְךָ.
קָשׁוּר בְּחוּט אֶל שְׁלוֹמְךָ.

***

הסוף- רבינדרנת טאגור

בא זמני ללכת אמא, אני הולך.
כשבחשכה החיוורת של השחר הבודד
את מותחת זרועותיך לתינוקך במיטה,
אז אומר "תינוק איננו כאן"
אמא אני הולך.

אני אהפוך למשב אויר עדין ואחבק אותך
אני אהיה אדוות המים כשתרחצי ואנשק אותך.
אנשק אותך שוב.

בלילה הסוער, כשגשם נוקש על העלים
את תשמעי אותי לוחש במיטתך, וצחוקי יבזיק עם הברק
דרך החלון הפתוח של חדרך.
אם תשכבי ערה, חושבת על תינוקך עד מאוחר אל תוך הלילה,
אשיר לך מהכוכבים, "שני אמא, שני".
קרן ירח טועה אגניב מעל מיטתך,
אשכב בחיקך בשנתך.
אני אהיה לחלום, ודרך החרך הצר של עפעפייך אחמוק אל תוך מעמקי שנתיך,
וכאשר תתעוררי ותביטי סביבך מבוהלת,
כמו נצנוץ הגחלילית אחמוק אל תוך החשכה.

כאשר בפסטיבל פוג'ה ילדי השכנים יבואו לשחק על יד ביתך,
אמס אל תוך צלילי החליל ואפעם בליבך כל היום.
דודה יקרה תגיע עם מתנות ותשאל
"היכן תינוקנו אחות?"
אמא, את תאמרי לה ברכות,
"הוא באישוני עיני, הוא בגופי, בנשמתי".

***

מאת פניה ברגשטיין

***

תְּחִלָּה בּוֹכִים  /  אברהם חלפי

תְּחִלָּה בּוֹכִים.
אַחַר-כָּךְ הַבֶּכִי מִתְאַבֵּן.
אַחַר-כָּךְ זוֹכְרִים דָּבָר אֶחָד וְיָחִיד:
אֶת נְפִילַת הַבֵּן.

וְאֵין אוֹמְרִים דָּבָר.
אוֹ מְדַבְּרִים עַל גֶּשֶׁם וְעַל מַה-נִשְׁמָע.
וְעַל מַשֶּהוּ עוֹד. וְעוֹד עַל מַשֶּהוּ.
וְהָאֹזֶּן בֵּין כֹּה לֹא תִּשְמַע.

וְשׁוֹתְקִים.
וְקָמִים מִן הכַּסֵּא. וְיוֹשְבִים. וְקָמִים. וְשׁוּב.
וְיוֹדְעִים דָּבָר אֶחָד וְיָחִיד:
לֹא יָשׁוּב.

***

יום יום אני חוזר / נתן יונתן

ילד יפה שלי,
אני שב ומת עליך יום יום.
אם ים השכחה יציף את רואותי,
את עולמי, אני חוזר ומת עליך,
יפהפה שלי ונחמת חיי היחידה.
סליל הקלטת של צחוקיך,
בריכה צלולת האור של דמעותיך,
אוושת האושר של נשימותיך.
גם אם אלך בגיא צלמות,
לא אירא רע, רק אתגעגע
כי אתה עמדי יומם ולילה
קיץ וחורף אביב וסתו
אני ואתה,
שבטך ומשענתך המה ינחמוני.
שאתמכר לאינאונים,
ללענת החרטה ?
לשאלות ה"אם" וה"אולי"
שלפעמים אוכלות לי
את הלב.
או שאלך אתך, בעקבותיך,
בכל עפר שחוננו רגליך.
שהחלום של ימיך סוכך עלי
יום יום אני חוזר ומת עליך.

***

עוד תראי את הדרך / שמרית אור

בביצוע מתי כספי

לא מצאה דרך,
לא הדרך שלה
לא פתחה דלת
כי דלתה נעולה
כציפור שאחרה את מסע הנדוד
נח ראשה בין כנפיה
נח ראשה בין כתפיה
ועיניה דומעות
נח ראשה בין כנפיה
נח ראשה בין כתפיה
ועיניה תועות.

עוד תראי את כל הדרך
עוד תלכי בה היא שלך
גם אם לא תהיה תמיד קלה.
תביטי ותראי את כל הדרך
תקבעי את מסלולה,
תעברי את כל הדרך כולה.

לא מצאה כח
לא היה כח בה
לא מסתור נח
לרפא כאבה
כציפור שאחרה את מסע הנדוד
נח ראשה בין כנפיה
נח ראשה בין כתפיה
ועיניה דומעות
נח ראשה בין כנפיה
נח ראשה בין כתפיה
ועיניה תועות.

עוד תראי את כל הדרך…

לא פגשה רע,
לא מצאה את אישה
באישון לילה
לא ידעה את נפשה
כציפור שאחרה את מסע הנדוד
נח ראשה בין כנפיה
נח ראשה בין כתפיה
ועיניה דומעות
נח ראשה בין כנפיה
נח ראשה בין כתפיה
ועיניה תועות.

עוד תראי את כל הדרך…

***

פְּרִי גַּנֵּךְ  /  יוני רועה

לֵיל כּוֹכָבִים הַסַּהַר עָלָה
אַתְּ שָׁם יוֹשֶׁבֶת בּוֹהָה בָּאֲפֵלָה
שָׁעָה חוֹלֶפֶת יוֹם וְשָׁנָה
וְאַתְּ עֲדַיִן לוֹ מְחַכּה
שָׁעָה חוֹלֶפֶת יוֹם וְשָׁנָה
עוֹדֵך אוֹבֶדֶת שְׁבוּיָה בָּאֱמוּנָה.

אֶת פְּרִי גַּנֵּךְ אַתְּ תְּבַקְשִׁי

מִי לָךְ יֹאמַר וּמִי לָךְ יָשִׁיב
מַר כְּאֵבֵךְ רוֹדְפִים הַיָּמִים
נֹותַרְתְּ לְבַדֵּךְ רוֹצָה לְהַאֲמִין
שֶׁהִנֵּה קְרֵבָה אוֹתָה הַשָׁעָה
שֶׁבָּהּ הִבְטִיחַ לָשׁוּב בַּחֲזָרָה.

בְּדוּמִיָּה עוֹטֶפֶת הַתּוּגָה
וּבְלִבֵּך נוֹתְרָה הַמִּשְׁאָלָה
שָׁעָה חוֹלֶפֶת יוֹם וְשָנָה
וְאַתְּ עֲדַיִן לוֹ מַמְתִּינָה
שָׁעָה חוֹלֶפֶת יוֹם וְשָנָה
עוֹדֵך זוֹכֶרֶת וְלֹא מַאֲמִינָה.

אֶת פְּרִי גַּנֵּךְ אַתְּ תְּבַקְשִׁי
מִי לָךְ יֹאמַר וּמִי לָךְ יָשִׁיב
מַר כְּאֵבֵךְ רוֹדְפִים הַיָּמִים
נֹותַרְתְּ לְבַדֵּךְ רוֹצָה לְהַאֲמִין
שֶׁהִנֵּה קְרֵבָה אוֹתָה הַשָׁעָה
שֶׁבָּהּ הִבְטִיחַ לָשׁוּב בַּחֲזָרָה.

***

החיטה צומחת שוב / דורית צמרת
בביצוע חווה אלברשטיין

שדות שפוכים הרחק מאופק ועד סף
וחרובים וזית וגלבוע –
ואל ערבו העמק נאסף
ביופי שעוד לא היה כמוהו.

זה לא אותו העמק, זה לא אותו הבית,
אתם אינכם ולא תוכלו לשוב
השביל עם השדרה, ובשמיים עיט
אך החיטה צומחת שוב

מן העפר המר העיריות עולות
ועל הדשא ילד וכלבו
מואר החדר ויורדים לילות
על מה שבו ומה שבליבו

זה לא אותו העמק…

וכל מה שהיה אולי יהיה לעד
זרח השמש שוב השמש בא
עוד השירים שרים אך איך יוגד
כל המכאוב וכל האהבה

הן זה אותו העמק, הן זה אותו הבית
אבל אתם הן לא תוכלו לשוב
ואיך קרה, ואיך קרה ואיך קורה עדיין
שהחיטה צומחת שוב.

***

פתח לנו שער – מתוך תפילת נעילה של יום כיפור

פְּתַח לָנוּ שַׁעַר
בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר
כִּי פָנָה יוֹם

***

תפילת השלווה 

אֵלִי,

תֵּן בִּי אֵת הַשַּלְוָוה – לְקָבֵּל אֵת הַדְּבָרִים שֶאֵין בִּיכוֹלתִּי לְשַנוֹתָם,

אֶת הָאוֹמֶץ – לְשַנוֹת אֵת אֲשֶר בִּיכוֹלתִּי,

וְאֵת הַתְּבוּנָה – לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם

***

לא כל ניצן פורח / יורם טהרלב

בביצוע רמי קליינטיין

לא כל ניצן פורח
ולא כל פרח פרי
לא כל גוזל בוקע
לא כל גוזל ימריא.
עת השקד פורח
עתיק ומסתורי
אדם אינו יודע
אם יעשה הוא פרי.

סוד הוא נתיב המים
בתוך סלעי גרניט
רכים הם כמו עיניים
חדים כמו חנית
לא כל כאב פוצע
לא כל שמחה היא אור
לא כל מי שנוסע
לבטח גם יחזור.

לא כל אדם מבקיע
ולא כל לב נפתח
מה ארוכה הדרך
למי שלא ישכח.
מי שפותח שער
עבר את החומה
מי שנגע בצער
נגע בנשמה.

לא כל ניצן פורח
לא כל ענף מוריק
גם הנושר בדרך
לא פרח לריק.
בין כל צבעי האושר
אדם נשאר בודד
אם לא זכה לו פעם
לראות פריחת שקד.

***

מישהו / אהוד מנור

בביצוע יהודית רביץ

מישהו, מישהו דואג
דואג לי שם למעלה.
בא והדליק כמה כוכבים
והם נופלים אחד אחד.

אנו סובבים בשתי דרכים שונות
יום ולילה לאורכן
עייפים ורעבים ומחכים לאות
בנתיבי אבק וזמן
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות
נפגש בתום ימים רבים,
בתום הרבה לילות
אני יודעת שאתה קרב עכשיו
אביב חלף, קיץ נאסף
והגשם שב.

מישהו, מישהו דואג
דואג לי שם למעלה
בא ואסף כמה כוכבים
השיב אותם אחד אחד.
אנו סובבים בשתי דרכים שונות…

***

אהבתיה / תרצה אתר

בביצוע שלמה ארצי

היא בליבי עכשיו, בתוך ליבי,
כמו הרבה שבילים
כמו הרבה צללים
כמו עשן.
היא רק שלי עכשיו, היא בתוכי,
כנוף הרבה עלים
כמי נהר כחולים,
עכשיו היא כאן.
אהבתיה
אני יודע זאת פתאום,
אהבתיה
פתאום עכשיו, פתאום היום.
כן היא שלי עכשיו
כמו השיר,
עולה היא מתוכי,
עולה בכל כוחי,
כמו השיר.
אני קורא בקול, בני אדם
ומרחבי אי שם
וכל רוחות הים והגלים.
שמעו גגות העיר, שמעו כבישים, בתים ואנשים
דממות ורעשים שמעו קולי
אהבתיה…
ואת אייך בכלל
אייך, אייך?
איני קורא בשמך
אני רק מצפה לתשובתך
אם תשמעי אותי ואת שירי, המתפרץ כים
צועק אל העולם, אם תשמעי…
השמיעי קול ילדה השמיעי קול דברי ספרי הכל
אמרי הוא כסיל גדול הוא לא ידע
אהבתיה…
השמיעי קול ילדה השמיעי קול דברי ספרי הכל
אמרי הוא כסיל גדול הוא לא ידע…

***

אסיף / איתמר פרת

בביצוע בצל ירוק

אסוף את המעשים
את המילים והאותות
כמו יבול ברכה כבד משאת.

אסוף את הפריחה
אשר גמלה לזיכרונות
של קיץ שחלף בטרם עת.

אסוף את כל מראות פניה היפים
כמו את הפרי ואת הבר.
האדמה היא אפורה מתחת לשלפים
ואין לה עוד לתת לך דבר.

ואין יותר גבעול חולם על שיבולתו
ואין יותר נדרי ואסרי
רק הבטחת הרוח כי הגשם בעיתו
עוד יחונן את עפרה בתום תשרי.

***

דברים שרציתי לאמר / יענקלה רוטבליט

בביצוע יהודה פוליקר

יש דברים שרציתי לומר ואינם נענים לי
המילים שבחרתי אינן הטובות מכולן
עמוקים מיני ים הסודות שאינם מובנים לי
שאולי לא אבין, לא אבין לעולם

לא בכל הדרכים שרציתי ללכת הלכתי
בדרכים שהלכתי טעיתי ודאי לא פעם אחת
ועצבות מהלה כל שמחה, כל שמחה ששמחתי
כמו ביקשתי דבר, דבר שאבד

חלומות שחלמתי והם מקיצים בי עדיין
שבריהם בעיני נשטפים מפני בדמעה
ולילות יסורים לא ספורים שהטבעתי ביין
כאובד בדרכי, בדרכי הרעה

אך בכל הדרכים מעולם לא אבדה לי דרכנו
וגם אם לפעמים סערו מסביב הרוחות
ואהבתי אותך והיה לנו טוב, טוב עד גדותינו
והיה לנו רע ואהבתי אותך לא פחות

***

Tears in Heaven של אריק קלפטון. נכתב על בנו שנפטר בגיל 4

Would you know my name if I saw you in heaven?
Would it be the same if I saw you in heaven?
I must be strong and carry on
'Cause I know I don't belong here in heaven

Would you hold my hand if I saw you in heaven?
Would you help me stand if I saw you in heaven?
I'll find my way through night and day
'Cause I know I just can't stay here in heaven

Time can bring you down; time can bend your knees
Time can break your heart, have you begging please, begging please

Beyond the door there's peace I'm sure
And I know there'll be no more tears in heaven

Would you know my name if I saw you in heaven?
Would it be the same if I saw you in heaven?
I must be strong and carry on
'Cause I know I don't belong here in heaven
'Cause I know I don't belong, here in heaven

***

Wish You Were Here

pink floyd

So, so you think you can tell Heaven from Hell, blue skies from pain.
Can you tell a green field from a cold steel rail?
A smile from a veil?
Do you think you can tell?

Did they get you to trade your heroes for ghosts?
Hot ashes for trees?
Hot air for a cool breeze?
Cold comfort for change?
Did you exchange a walk on part in the war for a lead role in a cage?

How I wish, how I wish you were here.
We're just two lost souls swimming in a fish bowl, year after year,
Running over the same old ground.
What have we found?
The same old fears.

***

Angels של רובין וילאמס

***

טווי את הצמר / רובר מרסי

בביצוע חווה אלברשטיין

בחלון מול החומה היא יושבת כבר שנים,
אגדות הילכו עליה עוד מימי היוונים.
אל הים היא מתבוננת ובפלך היא טווה,
ממתינה לבוא הרגע בו יגיע אהובה.

טווי את הצמר, טווי את היום,
טווי את הסבל והחלום.
עוד יום עבר, שוב גווע האור,
טווי כי מחר הוא יחזור,
הוא יחזור.

וחולפות השנים. תם הזמר בדרכים,
מול בתים עשנים אין עוד זכר לפרחים.
בתנור צונן האפר, אין עשן בארובה,
בחלון אישה יושבת ומבקשת את ליבה.

טווי את הצמר, טווי את היום,
טווי את הסבל והחלום.
עוד יום עבר, שוב גווע האור,
טווי כי מחר הוא יחזור,
הוא יחזור.

מלחמות על אש וחרב, וצבען שחור אדום,
היא טווה בשתי וערב ממתינה לבוא היום.
היא יודעת: אוי למלך ואבוי למלחמה,
כל עוד יש אישה עם פלך הצופה אל החומה.

טווי את הצמר, טווי את היום,
טווי את הסבל והחלום.
עוד יום עבר, שוב גווע האור,
טווי כי מחר הוא יחזור,
הוא יחזור.

***

שום אדם לא ישכח מן הלב, אם יהיה מי שלא יניח לו להשתכח.
בחייו, האדם כותב את סיפור חייו. במותו , סיפור חייו נמשך, …. והוא חי , לא כשהוא לעצמו. אלא  כשהוא בלבבות אוהביו. משאת הנפש של ההולך בדרך 'החיים בלבבות' הוא לקיים אותו אדם  יקר חי גם בתוך לבבות זולתו, אתו, מעט אחריו, הרבה אחריו , לנצח.

פרופ. אסא כשר

***

קונסטנדינוס קוואפיס איתקה כִּי תֵּצֵא בַּדֶּרֶךְ אֶל אִיתָקָה שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד מְלֵאָה בְּהַרְפַּתְקָאוֹת, מְלֵאָה בְּדַעַת. אַל תִּירָא אֶת הַלַּסְטְרִיגוֹנִים וְאֶת הַקִּיקְלוֹפִּים אַל תִּירָא אֶת פּוֹסֵידוֹן הַמִּשְׁתּוֹלֵל. לְעוֹלָם לֹא תִּמְצְאֵם עַל דַּרְכְּךָ כָּל עוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ נִשָּׂאוֹת, וְרֶגֶשׁ מְעֻלֶּה מַפְעִים אֶת נַפְשְׁךָ וְאֶת גּוּפְךָ מַנְהִיג. לֹא תִּתָּקֵל בַּלַּסְטְרִיגוֹנִים וּבַקִּיקְלוֹפִּים וְלֹא בְּפּוֹסֵידוֹן הַזּוֹעֵם, אֶלָּא אִם כֵּן תַּעֲמִידֵם לְפָנֶיךָ נַפְשְׁךָ.שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד. כִּי בִּבְקָרִים רַבִּים שֶׁל קַיִץ תִּכָּנֵס בְּחֶדְוָה, בִּפְלִיאָה רַבָּה כָּל כָּךְ אֶל נְמֵלִים שֶׁלֹּא רָאִיתָ מֵעוֹלָם. בְּתַחֲנוֹת-מִסְחָר פֵינִיקִיּוֹת תַּעֲגֹן תִּקְנֶה סְחוֹרוֹת מְשֻׁבָּחוֹת לָרֹב, פְּנִינִים וְאַלְמֻגִּים, עִנְבָּר וְהָבְנֶה, וּמִינִים שׁוֹנִים שֶׁל בְּשָׂמִים טוֹבִים כְּכָל שֶׁרַק תִּמְצָא בְּשָׂמִים טוֹבִים. עָלֶיךָ לְבַקֵּר בְּהַרְבֵּה עָרֵי מִצְרַיִם לִלְמֹד, לִלְמֹד מֵאֵלֶּה הַיּוֹדְעִים.וְכָל הַזְּמַן חֲשֹׁב עַל אִיתָקָה כִּי יִעוּדְךָ הוּא לְהַגִּיעַ שָׁמָּה. אַךְ אַל לְךָ לְהָחִישׁ אֶת מַסָּעֲךָ מוּטָב שֶׁיִּמָּשֵׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת. שֶׁתַּגִּיעַ אֶל הָאִי שֶׁלְּךָ זָקֵן עָשִׁיר בְּכָל מַה שֶּׁרָכַשְׁתָּ בַּדֶּרֶךְ. אַל תְּצַפֶּה שֶׁאִיתָקָה תַּעֲנִיק לְךָ עשֶׁר.

אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה
אִלְמָלֵא הִיא לֹא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ.
יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לֹא תּוּכַל לָתֵת.

וְהָיָה כִּי תִּמְצָאֶנָּה עֲנִיָּה – לֹא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה.
וְכַאֲשֶׁר תָּשׁוּב, וְאַתָּה חָכָם, רַב-נִסָּיוֹן,
תּוּכַל אָז לְהָבִין מַה הֵן אִיתָקוֹת אֵלֶּה.

[1911]
תרגום מיוונית: יורם ברונובסקי

(מתוך קונסטנדינוס קוואפיס, כל השירים. הוצאת כרמל)

פלייליסט של השירים