הגדרות

הממסד הרפואי מגדיר הפסקת דופק עד שבוע 20 כהפלה (miscarriage) ולאחר מכן כ'מוות תוך רחמי' (IUFD).

בהתאם, בארץ, נהוג להתייחס ללידה שקטה, רק אם תהליך הלידה ארע לאחר שבוע 22. לנשים שעברו תהליך לידה לאחר שהריונן פסק לפני שבוע 22 נאמר לעיתים שלא עברו לידה שקטה אלא הפלה. זהו נושא מורכב, כי ניתן לעבור תהליך של לידה (כיווץ הרחם בצירים במטרה שהעובר המתפתח ייצא בתעלת הלידה, להבדיל מגרידא)  גם בשבועות מאוד מוקדמים, ואז אולי נשים יעדיפו דווקא לכנות את התהליך הפלה. נראה שיש צרכים שונים לממסד הרפואי, שזקוק להגדרות קבועות לצורך המחקר וקביעת הטיפול, ובין הנשים שזקוקות להתאמה לצרכים הרגשיים האינדיבידואליים שלהן.

הגדרה נוספת, נוגעת למות תינוק לאחר הלידה : כאשר תינוק נפטר בלא סיבה ידועה, בחודש הראשון לחייו הוא מוגדר כמות תינוק רך, ואם הוא נפטר אחר כך עד גיל שנה, הוא מוגדר כ'מוות בעריסה' (SIDS).

העברית לא מבחינה בין הפלה יזומה (abortion) והפלה ספונטנית (miscarriage) ולעיתים אי הבחנה זו מאוד מקשה על נשים שאבדו הריון רצוי בעיקר בשלבים מתקדמים.

סיבות נפוצות למות עובר

מוות תוך רחמי (IUFD)

מוות תוך רחמי הוא מוות העובר/ית במהלך ההריון החל מהשבוע ה20 להריון.

מחקר עדכני (2014) שמנסה להסביר את הסיבה למוות, משרטט מודל סיכון משולש ללידת-מת : על פי המודל – יש גורמים המספיקים לבדם לסכן את העובר גם אם לא מתקיימים גורמים נוספים, אבל ישנם גם גורמים ,אשר לבדם לא יגרמו למוות, אך כאשר נמצאים יחד עם גורמים נוספים – יוכלו להוביל למות העובר/ית.

  • גורמים שמקורם באם: גיל, עודף-משקל, עישון, שתיית אלכוהול, סוכרת הריון, לחץ דם גבוה, לחץ דם נמוך,  תסמונת APLA, לופוס, קרישיות יתר, זיהומים חיידקיים וויראליים.
  • גורמים שמקורם בעובר ובשיליה: נמצא שהשבועות 20-24 הם השבועות בהם העוברים פגיעים יותר, הריון תאומים, במיוחד כאשר הם חולקים שיליה ומתפתחת תסמונת TTTS, מוות תוך רחמי בטרימסטר השלישי אופייני לכשלים בשיליה אשר מתאפיינים בפיגור בגדילה (IUGR). עובר שלא זז, או שיש האטה בתנועות. אי ספיקת שיליה או כשלים אחרים של השיליה.
  • גורם דחק (סטרסור): קשר בחבל טבור, גורמים הקשורים לשינה (תנוחה, משך, איכות, הפסקות נשימה), צניחת חבל טבור,תסמונת vasa praevia, דימום מהעובר לאם (FMH), היפרדות שיליה, הריון עודף (שבועות 41-42).
מחקר נוסף – מצא כי גורמים דומים משפיעים על מוות תוך רחמי ועל מוות בעריסה (מוות לא מוסבר של תינוקות בשנת חייהם הראשונה). בשני המקרים יש שכיחות גדולה יותר של בנים, ובשני המקרים, יש שכיחות גדולה יותר להתרחשות בסתיו ובחורף. מחקר זה משער כי יתכן ויש גורם משותף לשני הסוגים של מקרי המוות הלא מוסברים: מוות תוך רחמי ומות עריסה.

בעיות גנטיות

ירידת מים בשלבי הריון מוקדמים

ירידת מים בשבוע הקודם לשבוע 34, בו העובר בשל להיוולד.

ירידת מים יכולה להתרחש מהסיבות הבאות:

  • זיהום אימהי (למשל, דלקת בדרכי השתן, דלקת באיברי המין ומחלות מין).
  • זיהום תוך רחמי.
  • אי ספיקה של צוואר הרחם.
  • הריונות מרובי עוברים בעבר.
  • ריבוי מי שפיר.
  • תת-תזונה.
  • חולשה של קרומי מי השפיר.
  • היסטוריה קודמת של ירידת מים

במקרים רבים לא ידועה הסיבה, ולמעשה מתפתחת לידה בטרם סיום ההריון

הפרדות שיליה

הפרדות שיליה – כאשר שיליה מתחילה להפרד מדופן הרחם לפני או בעת הלידה. לא ידועה הסיבה להפרדות מוקדמת של השיליה

בעיות בחבל הטבור

תסמונות נפוצות בגינן יוזמים הפסקת הריון

טריזומיה

טריזומיה היא תסמונת המתארת מצב תאי גוף העובר, אשר אמורים להכיל 2 עותקים של 23 כרוסומים (סך הכל 46 כרומוסומים), מכילים במקום 2 עותקים, חומר גנטי נוסף (3 עותקים או תוספת לאחד הכרומוסומים). עודף החומר הגנטי גורם לפגיעות נרחבות בעובר, חלק מהטריזומיות (13,18) משמעותן שהעובר סביר שלא ישרוד את ההריון. הטריזומיה נוצרת כתוצאה של הפריה של תא מין (ביצית/זרע) שבמהלך יצירתו היתה בעיה (בתהליך המיוזה, התהליך בו מתא בעל 46 נוצרים שני תאי מין כל אחד בעל 23 כרומוסומים).

קיימות שלוש טריזומיות נפוצות (שכיחותן עולה עם עלית גיל ההורים):

תסמונת דאון – כאשר העודף נמצא בכרומוסום 21

טריזומיה 18 (תסמונת אדוארדס) – כאשר העודף נמצא בכרומוסום 18

טריזומיה 13 (תסמונת פאטו) – כאשר העודף נמצא בכרומוסום 13

מומים במערכת העצבים המרכזית (מוח ועמוד שדרה)

אנאנצפלוס – חוסר התפתחות של הגולגולת והמח. מצב מסכן חיים.

ספינה ביפידה – פתח בעמוד השידרה – שמשמעותו נכות, פגיעה קוגניטיבית ואפילו מוות.

שני המצבים מתרחשים כאשר בשבוע 6 של ההריון לא נסגרת התעלה העצבית. חושבים שהסיבה לכך יכולה להיות גנטית או סביבתית. וגם תזונתית – ישנה חשיבות רבה ללקיחת חומצה פולית כדי למנוע מומים אלה.

מומי לב

footer_back

קרישתיות יתר

כתבה שמסבירה על קרישתיות יתר

footer_back

בדיקה פתולוגית

………………………………..

footer_back

כתבה על יום העיון "לידה שקטה" שנערך במעייני ישועה ב17.02.16 – הכותבת מסכמת שהצוותים הרפואיים למרות שאין צורך בטכניקה הרפואית שלהם, לרוב, יש להם מקום מאוד משמעותי ואולם – הם לא מקבלים שום הכשרה ושום תמיכה שיעזרו להם להתמודד איתנו בלי להפגע בעצמם